שובו של אנגריף

הסתובבנו בין הגופות מחפשים פיסות מידע שיגלו לנו על אותו קארל אל שעומד מאחורי הנפשת המתים. על גופתה של ננרין מצאנו מכתב. המכתב סיפרן על מצודת שדופל קיפ, ועל המרגלת. הבנו שקארל אל שהוא זקוק לדם של 10 בני-אדם, בנוסף לשיקוי אליקסיר (Elixir).

בין שאר כלי הנשק מצאנו שיקוי, לקחנו אותו ופנינו לכפר. בדרך למפי עצר אותנו לשיחה. והוא פנה ללב שלנו ואמר שהוא מעוניין לשמור על העיר ולהגן עליה ולא ללכת איתנו לשדופל קיפ, בתמורה אמר שהוא יוכל להחזיר את אנגריף לחיים. למרות שהתרגלנו למותו בטרם עת של אנגריף החלטנו להסכים לעסקה של הגובלין השמנמן הקטן, ואנגריף חזר לחיים, הוא תמיד יכול למות בפעם אחרת.

ברכנו את אנגריף על שובו, להפתעתנו חזרתו לחים של אנגריף שיבשה את קולו והפכה אותו לנשי יותר, מבולבלים קלות הלכנו לישון. למחרת בבוקר בדקנו שהפלדין עדין חיי, ונקראנו לבקר בביתו הקט של פדרג. הוא שאל לפשר המאורעות של אתמול בלילה. הסברנו לו ב-16 מילים "מתים קמים אנחנו החזרנו מתים להיות מתים, ננרין היתה מרגלת אנחנו נבדוק מה קורה בשדו קיפ". פדרג הנהן להבנה ובירך אותנו בדרך צלחה וחזה בשלום.

לקחנו את הברכה שלו ויצאנו לעבר שדופל קיפ. המבצר היה במרחק יומיים הליכה, למזלנו נזכרנו שפדרג נתן לנו סוסים והגענו לשם עוד באותו יום. שדופל קיפ היא באמצע קרחת יער ורובו הגדול היה הרוס. היה ניתן לראות באופן ברור שבעלי חיים לא אוהבים להסתובב באזור. "לא חיות, לא טוב" אמר סלינג. פנינו לתוך המבצר ונכנסו דרך הפתח הראשון שראינו שהוביל אל תוך האדמה.

כאשר נכנסנו לתוך חלל גדול קיבלו את פינינו 4 יצורים ירוקי עור, גובלינים, אנחנו אוהבים להרוג אותם. מרתיסה קיבלה אותם במכה רעמים שזעזע להם את הרגלים הירוקות והמבחילות שלהם. סלינג שלא ציפה לרעם ביום בהיר, נפל כאשר הוא דרך את הקשת ואז דרך על הקשת. בוי הסתער לעבר שני גובלינים שנראו מחכים לו בקצה השני של האולם, אבל כאשר הוא הגיעה למרכז החדר האדמה נפערה תחתיו ובוי נעלם לנו. אנגריף התרוצץ בצורה נשית למדי לעבר אחד הגובלינים, הצחוק של הגובלים הסתיים כאשר אנגריף נעמד לידם, אחד מהגובלינים הגיב בצהלול וברח.

בעודנו נלחמים בגובלינים ובוי נלחם בעכברושים שהוא פגש בתחתית הבור, נראה היה שרינס לבש את הבגדים שמשכו את תשומת ליבם של הגובלינים כאשר הוא סופג מכה אחר מכה מהם, וצבע עורו הופך במהרה לבהיר מאוד כאשר הדם ניגר מגופו.

מרתיסה נחלצה לעזרתו והחזירה את הצבע לפנים שלו בעודה מכה בגובלינים.

כאשר הקרב מול הגובלינים הסתים בוי עדיין נשאר בבור וניסה להרוג את שארית העכברושים, המופע היה מרשים ומשעשע ביחד.

ירדנו לבור הפתוח עם פגרי העכברים כדי לנוח, אנגריף נשאר בחוץ לשמור על זה שהוא לא יתקרב לפגרי עכברושים. לפתע החלו להשמע קולות מכיוון המסדרון. אנגריף פנה לפגוש את הכוחות המתקרבים עם חיוך מסביר פנים. רינס ניסה לצאת לעזרת אנגריף אבל הוא נפל בחזרה לבור, מרתיסה הרגישה שהיא צריך לעשות פעולה יותר אגרסיבית לעזרת אנגריף ולפתע היא נעלמה מהבור בליווי קול של אוויר שנעלם מהקיום שלנו. היא הופיע ליד אנגריף והחלה לתקוף את היצורים שהגיעו. הופעתה של מרתיסה גרם לאחד הגובלינים לברוח, דבר רק שעזר לנו בקרב. הכנענו אותם במהרה בעזרת מכת מחץ של מרתיסה. בסיום הקרב החלטנו לנוח שוב והפעם בוי הציע לרינס להכין מלכודות כהגנה, רינס לקח כמה גופות של עכברושים ועיצב אותם מחדש, אם כי לא ידענו אם זה יעזור נגד גובלינים או עם העכברושים